פסק-דין בתיק הפ"ב 35359-07-1

1.                  המבקש עתר למינוי בורר נוסף בבוררות המתנהלת בינו לבין המשיב.

            לאחר שהוגשה הבקשה הוריתי על הגשת תשובה, וביקשתי את תגובת הצדדים לאפשרות שפסק הדין יינתן על יסוד כתבי הטענות. המשיב הסכים לכך, והמבקש הודיע כי גם הוא יסכים לכך ובלבד שתינתן לו ההזדמנות להשיב לתשובת המשיב. עתה, משהוגשה תשובת המבקש לתשובת המשיב ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות, הגעתי למסקנה שיש לקבל את הבקשה.

2.                  הרקע, בקיצור המתבקש, הוא שבין המבקש למשיב נכרת בשעתו הסכם שותפות שעניינו ניהול, הפעלה והשכרה של נכסי מקרקעין שונים ( " הסכם השותפות"). היחסים בין הצדדים עלו על שרטון ובסופו של דבר, ביום 4.11.12, נכרת ביניהם הסכם בוררות (נספח 4 לבקשה) (" הסכם הבוררות").

3.                  סעיף 2 של הסכם הבוררות קובע כך:

" 2. מינוי הבוררים

2.1 הצדדים ממנים בזה בהסכמה את רו"ח זיו כרסנטי ורו"ח אלי רואש (להלן: "הבוררים המוסכמים") לבוררים ומסמיכים אותם לדון ולהכריע בכל חלוקי הדעות שביניהם בקשר עם ההסכם ובכל הנובע ממנו והכרוך בו.

2.2 במידה והבוררים לא יגיעו להסכמה משותפת אזי יפנו במשותף לצד ג' המקובל על שניהם לקבלת עזרה והכוונה.

3. ניהול הבוררות (בכל מקום בו כתוב "הבורר" הכוונה היא לצמד הבוררים כרסנטי ורואש)."

4.                  הליך הבוררות התנהל בפני הבוררים אף כי, כנטען, הוא התארך למעלה מן המידה, וביום 23.5.13 פנה המבקש לבוררים ודרש כי יתנו את פסק הבוררות כפי שהוסמכו לעשות. בעקבות פנייתו של המבקש התקיימו דיונים נוספים בין הבוררים, אולם לא עלה בידם להגיע לידי הסכמה. ביום 25.6.13 קיבלו הבוררים החלטת ביניים אשר זה לשונה :

" מאחר ולא הגענו להסכמה לפסק בוררות בהחלטה משותפת הרי בהתאם לכתב מינוי הבוררים אנו מעבירים את הטיפול לבורר השלישי המוסכם על ידינו שהוא אחד מעורכי הדין הנ"ל :

1.      עו"ד עופר אטיאס

או

2.      עו"ד יעקב גילת

א.      המשך הבוררות תועבר (כך במקור, א"ק) לאחד מתוך שני המומלצים הנ"ל בתנאי שאין למי מהצדדים קשר אישי או עסקי עם עורך הדין ו/או משרדו.

ב.       ..."

(ההחלטה  צורפה כנספח 7 לבקשה ותכונה להלן " החלטת הבוררים").

5.                  בעקבות החלטת הבוררים הודיע המבקש למשיב כי שותפו של עו"ד אטיאס טיפל בענייניו, ועל כן הוא הציע שהעניין יועבר לעו"ד י' גילת (" עו"ד גילת"). משלא התקבלה תשובתו של המשיב פנה המבקש בעצמו לעו"ד גילת וביקשו להיכנס לעובי הקורה אלא שהאחרון, לאחר ששקל את הדבר, הודיע כי לא ימשיך בהליך נוכח התנגדות המשיב להמשיך את הליך הבוררות באופן שנקבע בהחלטת הבוררים, ועל רקע זה פנה המבקש לבית המשפט.

6.                  המבקש טוען כי יש לקיים את החלטת הבוררים, וכי סמכותם להורות על העברת ההכרעה לבורר שלישי נלמדת הן מסעיף 2.2 להסכם הבוררות והן מהוראות סעיפים 8 ו-9 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (" החוק") , כמו גם מסעיף ב' לתוספת שלו.

7.                  המשיב טוען שסעיף 2.2 להסכם הבוררות אינו מאפשר את מסירת ההכרעה לבורר שלישי, וכי השימוש בנוסח " יפנו במשותף... לקבלת עזרה והכוונה" כלשון הסעיף מלמד שלא הייתה כוונה למסור את ההכרעה לאחר, וכל מה שמאפשר סעיף 2.2 לעשות הוא פנייה משותפת של הבוררים לצד שלישי על דרך של היוועצות והנחיה. המשיב מוסיף וטוען כי ככל שהדברים נוגעים להליך בוררות, מתן סמכות הכרעה צריך שיהיה מפורש, ברור וחד משמעי, וכך הדבר גם בקביעת זהותו של מי שיכריע בסכסוך, היינו משהוסכם על זהות בורר אזי מינוי בורר חליף יעשה רק כאשר ניתן להסיק את הסכמת הצדדים לאפשרות כזו. נטען גם שעל יסוד סעיף 2.2 פנה הבורר מטעם המשיב לעורכת דין א' אסנין על מנת שתשמש כמגשרת במחלוקת בין הבוררים.